🐴נזכרתי בחווה הנמצאת ביער ברוטון (Brottone), בזמנו יצאנו לטיול כרכרה מופלא עם בעל המקום. אומנם החווה קצת רחוקה ולא רציתי לבזבז זמן על נסיעות, אבל חשבתי שאם יש לי כבר את הפרטים הישירים שלו – זה כבר הישג, אך בשיחה איתו הוא עדכן "אני כבר לא עוסק בזה ואין מי שממשיך אותי"

🙇אוקי, קטן עלי, יש מיליון חוות.
פניתי לעוד חוות, דרך האתר, דרך הפייסבוק, דרך הוואטסאפ, כותבת מיילים ולא, אין תגובות.

🤔אני משתפת את ניצן בחוויות האין תגובה המוזרה הזה, אני מראה לה את כמות השיחות שיזמתי ושלא נענו, ולא מצאנו הסבר לתופעה הזו חוץ מזה שאולי אנשי הסוסים בנורמנדי מספיק עסוקים ולא צריכים אותנו.

😠אחרי כל הנסיונות האלה קיבלתי שתי תגובות, אחת הגיע לאחר חודש "אני מצטערת על האיחור, אני כבר לא מוציאה לטיולים", ואחד הסביר שהוא עשה הסבה וכרגע הוא מגדל אלפקות, ואם אני רוצה אני מוזמנת להירשם לטיול…

🔑באחד החיפושים שלי מצאתי פורטל עולמי שמרכז פעילויות טבע והרישום אליהן הוא דרכו. יאי! סוף כל סוף מצאתי טיול סוסים בנורמנדי ביום שרציתי.

נרשמתי, שילמתי ועדכנתי את טבלת האקסל שלי. כבר דמיינתי את ניצן ואותי דוהרות באחו וביערות, ראיתי אותנו בעיני רוחי חוזרות מהטיול שמחות ומפורקות. ואז החלטתי להפתיע את ניצן: קבעתי עם Manon, מסז'יסטית שקיבלתי עליה המלצה והיא תגיע אלינו עם הציוד שלה, הידד!

✅מבחנתי סגרתי את היום הזה, הכל מתוכנן טוב, חלומי לא?

כשתאריך הנסיעה שלנו התקרב, פעלתי לפי ההוראות שקיבלתי בזמן הרישום לטיול הסוסים ויצרתי קשר עם מדריך הרכיבה כדי לתאם איתו פרטים אחרונים. הנ"ל לא ענה.

דיווחתי לפורטל, הם ענו לי במייל "תנסי שוב, הוא בטח היה עסוק". ניסיתי שוב בכל מני שעות, יום אחרי יום ולא, אין מענה. דיווחתי לפורטל במייל ובמקביל ופניתי להליך ביטול. בשלב הזה כבר לא ענו למיילים שלי וכל ניסיון ביטול לא צלח, הקישורים פשוט לא עבדו.

🧐כשאני חושבת על זה, לפעמים אני ממש כמו סוס ששמו לו רטיות, אני חוסמת לעצמי את שדה הראיה וממשיכה ללכת באותו כיוון כמו רובוט, מתעצבנת ומנסה שוב, מתעצבנת ומנסה שוב. לקח לי יותר משבועיים עד שחשבתי על האפשרות שאף אחד לא מתכוון לענות לי או לבטל לי ובטח שלא להחזיר לי את הכסף.

😡לקח לי עוד שבוע להבין שאם אני רוצה את כספי בחזרה אני צריכה להוריד את הרטיות ולהתחיל לפעול. אחרי שבוע שכתבתי פוסט גנאי על החברה ותייגתי אותם, מה שלא גרר שום תגובה, כמובן.

🥵לבסוף כנועה, מתוסכלת ותשושה פניתי לחברת האשראי שלי.

חן חן לאיש הקשר של חברת האשראי שהיה קשוב לסיפור שלי, וגם אם לא ממש הבין למה צריך לשריין טיול סוסים חצי שנה מראש, הוא טיפל בנושא עד לשביעות רצוני.

אבל על סוסים לא רציתי עוד לדבר.

🫣כשאני חושבת על זה, אני לא סוס, אני פיל שש טון.
לקח לי זמן אבל הרגשתי בשלה סוף סוף לתכנן משהו אחר.

🌺אז הנה, בוקר היום השלישי שלנו בנורמנדי, ועוד לפני שאני פותחת עניים אני מבינה שאני אכולת יתושים: אין מקום שלא פסחו עליו. אני יוצאת מהחדר כפופה, יורדת במדרגות כמו קוף, מתגרדת כמו קופה, יוצאת לגינה ופוגשת את ניקו שמסדר את הג'קוזי (תק תק תק וזה עובד) ואת מונקי החתול שלו.

🥖ניצן ואני במטבח, היא מכינה לנו צידה לדרך כריכים, פירות ובירות, אני מכינה בצק מקדים שישמש אותי יותר מאוחר בכדי להכין לחם כפרי. אנחנו מוכנות ליציאה, בתיכנון: ״אמבטיה״.
אנחנו עולות לאוטו ונוסעות כרבע שעה ל Vieux Port.

🏡המקום הוא אחד הכפרים הקטנים יותר בנורמנדי ומשמר בקנאות את צורת הבניה המוסרתית של הבתים: בתי שומיאר Chaumieres המאופיינים בגג המורכב כולו מצמחים מיובשים (קש שיפון או קנים) מלוכדים.

🏡הטיול כאן מהווה מקטע קטן מתוך מסלול בן 53 קילומטרים הנקרא שביל השומיאר La route des chaumieres, שביל הליכה בין לולאות נהר הסן של נורמנדי והיערות הסמוכים שדרכו נגלים נופים מדהימים.

🐾אנחנו כמעט ולא מדברות, מאזינות לקולות היער, לרחש האדמה והעלים שמלווים את קצב ההליכה שלנו, לוקחות את הזמן לספוג את היער מראש ועד כף רגל כולל דרכי הנשימה.

התכופפנו, נגענו באדמה ובשיחים, מתחנו ידיים כדי לגלות מה מסתתר בין הענפים. הרחנו את האוויר, השקט, הדבורים, העצים, הרגשנו את האווירה, היינו חלק ממנה.

🏡השביל מוביל אותנו לכפר Aizier ודרכו אנחנו חוזרות, מטיילות בין רחובותיו עם הבתים הכל כך יפים… מי גר פה? שאלנו את עצמנו כל הזמן. אנחנו הולכות וכל הזמן מתפעלות מהחווילות הנטועות באמצע גינה אין סופית הנושקת ליער. מי גר פה מעבר לשערים הנעולים?

👩כמעט ערב וזה זמן לחזור לדומאין, Manon מגיעה.
היא פותחת את מיטת הטיפולים בגינה, פורסת את הציוד שלה: מוזיקה, נרות, שמנים ומתחילה עם ניצן.
מהצד אני רואה איך היא צוללת לשינה עמוקה… כשהתור שלי מגיע אני מדריכה אותה: אין לי עניין לישון, כואב לי הצוואר והכתפיים, לכי על זה בכל הכוח. אבל Manon כנראה לא אכלה צהריים. "תני ברבאק" אני אומרת לה, אני שומעת איך היא מתאמצת אבל זה חסר תקווה, כנראה שלא אכלה גם ארוחת בוקר.

😐אני מוותרת, ממנה לא יצא כלום, עדיף לשכב ולהרפות…להרפות…להרפות…עד שאני קולטת שהיתושים עושים חינגה עלי, מצאו טרף קל כשאני שוכבת בלי יכולת לזוז. הלוואי שכבר יגמר.

👩היקרה והעדינה ארזה, הלכה וזה הזמן שלנו לטפל בדברים רציניים: ג'קוזי שסוף סוף עובד (אמלה איזה כיף!!!) וארוחת ערב.

🍺🍷🥜🥗ניצן מכינה לנו פטוצ'יני בקרם לימון וטימין ואני מסדרת אפרטיף: בוטנים, צנוניות בחמאה, ארטישוק בוויניגרט ובירות קרות. אנחנו מתרווחות סביב השולחן בגינה, אני מכסה את עצמי בשמיכה עד הרצפה, מנסה להגן על עצמי מהיתושים.
אנחנו עוברות ליין, מתענגות על הפסטה, תענוג!