הסיפור שלי

קריירת הבישול המקצועית שלי התחילה בעקבות געגועי לוונדי, בת דודתי המתגוררת בצרפת. כשעליתי לישראל, השארתי מאחור את וודני שגדלה איתי ביחד והיינו כמו אחיות. הפרידה ממנה היא משהו שלא הפסיק לכאוב לי. השתדלנו מאד לשמור על קשר, וכשיש ילדים, מטבע הדברים, חלק גדול מהקשר נסוב סביב מתכונים וסביב מה בישלנו לארוחת צהריים".

במסגרת שימור הקשר, צילמנו את פרי ידינו במטבח ושלחנו במייל זו לזו. עד מהרה נהיה לי ממש אלבום תמונות שלם של מאכלים. עם הזמן, הפכתי גם פעילה מאד בפורומים של בישול, ושיתפתי את התמונות שלי גם שם.

 התמונות משכו הרבה תשומת לב, ויום אחד אמרה לי חברה – תמונה יפות יש…אך איפה המתכונים?

 שאלתי אותה איך אני יכולה להוסיף מילים למתכון, והיא סיפרה לי שיש משהו שנקרא בלוג… השנה הייתה 2007 ובלוגים עוד לא היו נפוצים מאד בישראל, אבל כשהחברה הסבירה לי איך לפתוח בלוג, הסתקרנתי מאד, וביליתי לילות שלימים מול המחשב בהקמת הבלוג שקראתי לו , 'מה בלוגריה'. עד מהרה, הבלוג החל להתפרסם בקהיליית האוכל הישראלית, גם זו המתגוררת בחו"ל, הרבתי להסתכל על סטטיסטיקת הגלישה של קהל המבקרים, והייתי נדהמת מההיקף.

מרילין - סיפור של טעמים

בעקבות בקשות ושאלות רבות, הבלוג, שבתחילה התמקד בפרסום מתכונים, הפך למקום שבו שיתפתי בטיפים ורעיונות להתארגנות יעילה במטבח.

כתבתי בבלוג מה החשיבה מאחורי ההתארגנות שלי, איך חושבים מהסוף להתחלה, איך נערכים לשבתות וחגים. הפוסטים שכתבתי על התארגנות היו הפוסטים הכי פופולאריים בבלוג ולפני כ- 10 שנים, כתבתי ספר בישול ששמו "שבוע במטבח של מרילין', בהוצאת מייזליק ספרים, המבוסס על מתכונים, סיפורים אישיים, וניהול יעיל של המטבח לקראת שבתות וחגים.

בהמשך, עיתון "משפחה" ביקש ממני לכתוב מדורים קבועים עבור המגזין הקולינרי "טעימות" ופרסמתי בו לאורך השנים מאות מתכונים במדורים הפופולריים "מסביב לעולם", "עונג לשבת", " 30 דקות על השולחן" ועוד.

כמו כן פיתחתי מתכונים רבים עבור חברות מסחריות, ביניהם: גד, סלייסר, טרה, זוגלובק, עמק, רמי לוי, שוקולית, איקאה ועוד.

הכשרות: