
צלי כתף בתנור בסגנון רוסטביף
קבלו חגיגה: אני מניחה את תבנית עם הבשר על השולחן, כל העיניים מופנות לנתח, לסכין החדה ולמזלג הארוך. ואני שואלת בתמימות..מי רוצה לפרוס? ומיד יש

קבלו חגיגה: אני מניחה את תבנית עם הבשר על השולחן, כל העיניים מופנות לנתח, לסכין החדה ולמזלג הארוך. ואני שואלת בתמימות..מי רוצה לפרוס? ומיד יש

היום אני רוצה להציע לכם את המנה המנצחת שאני נוהגת להכין בראש השנה: תבשיל בשר רך מאוד מאוד, ומתובל בלי להתנצל. את התבשיל אני אוהבת

עוגת דבש פשוטה להכנה וכל כך טעימה, מהסוג הלח והעסיסי (לעומת החנק שלא עובר בגרון). אני מכינה את העוגה הזו כל שנה, יותר מ- 10

לפני המון שנים נכנס לי לראש להכין לחמניות בצורת רימון. בתיאוריה היו לי כל מיני רעיונות , שלא ידעתי כמה הם שווים ובוקר אחד החלטתי

היום אני רוצה להציע לכם את הצלי עוף המבושם הזה, המשלב מתיקות עדינה עם ניחוחות של יין ועשבי תיבול טריים, הוא מאוד מתאים לאירוח חגיגי

זיכרון ילדות של ביס מושלם: בצק דקיק, שכבת מחית תפוחים עם סוד קטן (?), ומעליה שפע תפוחים מסודרים בסבלנות, פרוסה אחר פרוסה, תאווה לעיניים, ממש

אלו עוגיות טוניסאיות מסורתיות שאנחנו נוהגים לאכול בסיומו של יום הכיפורים לצד תה חם או משקה שקדים צונן (אורז'ה). העוגיות עוברות אפיה כפולה ולכן הן

איזה כיף, חשבתם לקבל מתכון אחד אבל קיבלתם 2 !! מתכון אחד של פרגיות ברוטב יין וענבים, ומתכון שני של קרוקט (לביבה) תפוחי אדמה וכרשה.

כשמברכים על "שיסתלכו אויבנו" אני מגישה את המאפים הפריכים האלו, תחילה נשמע שקט, אחר כך נשמע צליל בצק פריך מתפצפץ ולבסוף שקט מסוג אחר, מהסוג

בחגים אני אוהבת להגיש תוספות חגיגיות, שיש להם גם טעמים מיוחדים וגם מראה מהודר. הנה דוגמה שמתאימה מאוד לערב חג הבא עלינו לטובה. יש כאן